תנ"ך על הפרק - ישעיה ח - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה ח

342 / 929
היום

הפרק

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קַח־לְךָ֖ גִּלָּי֣וֹן גָּד֑וֹל וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ בְּחֶ֣רֶט אֱנ֔וֹשׁ לְמַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃וְאָעִ֣ידָה לִּ֔י עֵדִ֖ים נֶאֱמָנִ֑ים אֵ֚ת אוּרִיָּ֣ה הַכֹּהֵ֔ן וְאֶת־זְכַרְיָ֖הוּ בֶּ֥ן יְבֶרֶכְיָֽהוּ׃וָאֶקְרַב֙ אֶל־הַנְּבִיאָ֔ה וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י קְרָ֣א שְׁמ֔וֹ מַהֵ֥ר שָׁלָ֖ל חָ֥שׁ בַּֽז׃כִּ֗י בְּטֶ֙רֶם֙ יֵדַ֣ע הַנַּ֔עַר קְרֹ֖א אָבִ֣י וְאִמִּ֑י יִשָּׂ֣א ׀ אֶת־חֵ֣יל דַּמֶּ֗שֶׂק וְאֵת֙ שְׁלַ֣ל שֹׁמְר֔וֹן לִפְנֵ֖י מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃וַיֹּ֣סֶף יְהוָ֔ה דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י ע֖וֹד לֵאמֹֽר׃יַ֗עַן כִּ֤י מָאַס֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֚ת מֵ֣י הַשִּׁלֹ֔חַ הַהֹלְכִ֖ים לְאַ֑ט וּמְשׂ֥וֹשׂ אֶת־רְצִ֖ין וּבֶן־רְמַלְיָֽהוּ׃וְלָכֵ֡ן הִנֵּ֣ה אֲדֹנָי֩ מַעֲלֶ֨ה עֲלֵיהֶ֜ם אֶת־מֵ֣י הַנָּהָ֗ר הָעֲצוּמִים֙ וְהָ֣רַבִּ֔ים אֶת־מֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר וְאֶת־כָּל־כְּבוֹד֑וֹ וְעָלָה֙ עַל־כָּל־אֲפִיקָ֔יו וְהָלַ֖ךְ עַל־כָּל־גְּדוֹתָֽיו׃וְחָלַ֤ף בִּֽיהוּדָה֙ שָׁטַ֣ף וְעָבַ֔ר עַד־צַוָּ֖אר יַגִּ֑יעַ וְהָיָה֙ מֻטּ֣וֹת כְּנָפָ֔יו מְלֹ֥א רֹֽחַב־אַרְצְךָ֖ עִמָּ֥נוּ אֵֽל׃רֹ֤עוּ עַמִּים֙ וָחֹ֔תּוּ וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל מֶרְחַקֵּי־אָ֑רֶץ הִתְאַזְּר֣וּ וָחֹ֔תּוּ הִֽתְאַזְּר֖וּ וָחֹֽתּוּ׃עֻ֥צוּ עֵצָ֖ה וְתֻפָ֑ר דַּבְּר֤וּ דָבָר֙ וְלֹ֣א יָק֔וּם כִּ֥י עִמָּ֖נוּ אֵֽל׃כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י כְּחֶזְקַ֣ת הַיָּ֑ד וְיִסְּרֵ֕נִי מִלֶּ֛כֶת בְּדֶ֥רֶךְ הָֽעָם־הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃לֹא־תֹאמְר֣וּן קֶ֔שֶׁר לְכֹ֧ל אֲשֶׁר־יֹאמַ֛ר הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה קָ֑שֶׁר וְאֶת־מוֹרָא֥וֹ לֹֽא־תִֽירְא֖וּ וְלֹ֥א תַעֲרִֽיצוּ׃אֶת־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֹת֣וֹ תַקְדִּ֑ישׁוּ וְה֥וּא מוֹרַאֲכֶ֖ם וְה֥וּא מַֽעֲרִֽצְכֶֽם׃וְהָיָ֖ה לְמִקְדָּ֑שׁ וּלְאֶ֣בֶן נֶ֠גֶף וּלְצ֨וּר מִכְשׁ֜וֹל לִשְׁנֵ֨י בָתֵּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֔שׁ לְיוֹשֵׁ֖ב יְרוּשָׁלִָֽם׃וְכָ֥שְׁלוּ בָ֖ם רַבִּ֑ים וְנָפְל֣וּ וְנִשְׁבָּ֔רוּ וְנוֹקְשׁ֖וּ וְנִלְכָּֽדוּ׃צ֖וֹר תְּעוּדָ֑ה חֲת֥וֹם תּוֹרָ֖ה בְּלִמֻּדָֽי׃וְחִכִּ֙יתִי֙ לַיהוָ֔ה הַמַּסְתִּ֥יר פָּנָ֖יו מִבֵּ֣ית יַעֲקֹ֑ב וְקִוֵּ֖יתִֽי־לֽוֹ׃הִנֵּ֣ה אָנֹכִ֗י וְהַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר נָֽתַן־לִ֣י יְהוָ֔ה לְאֹת֥וֹת וּלְמוֹפְתִ֖ים בְּיִשְׂרָאֵ֑ל מֵעִם֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת הַשֹּׁכֵ֖ן בְּהַ֥ר צִיּֽוֹן׃וְכִֽי־יֹאמְר֣וּ אֲלֵיכֶ֗ם דִּרְשׁ֤וּ אֶל־הָאֹבוֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים הַֽמְצַפְצְפִ֖ים וְהַמַּהְגִּ֑ים הֲלוֹא־עַם֙ אֶל־אֱלֹהָ֣יו יִדְרֹ֔שׁ בְּעַ֥ד הַחַיִּ֖ים אֶל־הַמֵּתִֽים׃לְתוֹרָ֖ה וְלִתְעוּדָ֑ה אִם־לֹ֤א יֹֽאמְרוּ֙ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ שָֽׁחַר׃וְעָ֥בַר בָּ֖הּ נִקְשֶׁ֣ה וְרָעֵ֑ב וְהָיָ֨ה כִֽי־יִרְעַ֜ב וְהִתְקַצַּ֗ף וְקִלֵּ֧ל בְּמַלְכּ֛וֹ וּבֵאלֹהָ֖יו וּפָנָ֥ה לְמָֽעְלָה׃וְאֶל־אֶ֖רֶץ יַבִּ֑יט וְהִנֵּ֨ה צָרָ֤ה וַחֲשֵׁכָה֙ מְע֣וּף צוּקָ֔ה וַאֲפֵלָ֖ה מְנֻדָּֽח׃כִּ֣י לֹ֣א מוּעָף֮ לַאֲשֶׁ֣ר מוּצָ֣ק לָהּ֒ כָּעֵ֣ת הָרִאשׁ֗וֹן הֵקַ֞ל אַ֤רְצָה זְבֻלוּן֙ וְאַ֣רְצָה נַפְתָּלִ֔י וְהָאַחֲר֖וֹן הִכְבִּ֑יד דֶּ֤רֶךְ הַיָּם֙ עֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן גְּלִ֖יל הַגּוֹיִֽם׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
ואעידה לי עדים נאמנים וכו'. עמ"ש סוף מכות ומה שכתבתי בעניותי בקונט' ראש דוד פ' ואתחנן בס"ד: קרא שמו מהר שלל חש בז. פירש רש"י ז"ל דהוא הבן עצמו שקראתו הנביאה אמו עמנו אל ע"ש ולדעת מי שפירש דהנה העלמה דכתיב לעיל קאי על אשת אחז פשט הכתובים מתישב יותר דהאות דהנה העלמה היה באשת אחז וא"ש טפי דאחז עצמו אינו מכיר בעיבורה. והיא קראה שם לילד עמנואל ובאשת הנביא כתיב ואקרב אל הנביאה וה' לו ציוה לנביא שיקרא לילד מהר שלל חש בז. ולעיל כתיב כי בטרם ידע הנער מאוס ברע ובחור בטוב וכו' והכא כתיב בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי וכו': ישא את חיל דמשק ואת שלל שומרון וכו'. וזה רמז בשם מהר שלל חש בז. כי מהר שלל רמז ישא חיל דמשק. חש בז רמז שלל שומרון. ואפשר לרמוז מהר שלל חש בז ר"ת מהרה הריגת רצין שאמר לבוז לירושלם חיל שומרון במהרה זולל. ויש להבין אמאי אצטריך תרתי לכתוב בגליון בכתב מפרש למהר שלל חש בז וגם לקרוא שם לילד מהר שלל בז. ואפ' לומר דרך דרש ורמז שהם שני ענינים שונים. במ"ש בסנהדרין דף צ"ד דבמפלת אנשי מלחמת סנחריב על ידי המלאך ובאו אנשי ירושלם ליקח ממונם נסתפקו דבכלל היה ממון עשרת שבטים ואיך יקחוהו ואמר להם נביא שמותר ע"ש. ואפשר דמקדם קדמתה רמז להם ה' שיכתוב הנביא בכתב מפרש למהר שלל עשרת שבטים לסנחריב ואחר שהיה בידו חש בז תכף הותר לישראל. אך הדברים סתומים ונסתפקו ואני עני בפתח עינים שם כתבתי בספק זה. והנביא התיר להם וכבר ידע הנביא דזו היתה כוונת ה' זאת לפנים. א"נ לפי פשוטו כמו שפירש רש"י ז"ל דהכתוב בגליון הוא על עשרת שבטים שיבא סנחריב לשללם ולהחיש לבוז נבוכדנצר אחריו (ו)את צדקיהו ודורו. ושם הילד הוא על דמשק ורצין ושומרון שיפלו ביד סנחריב: את מי השלוח ההולכים לאט. פירש"י ז"ל מעיין ושמו גיחון וכו' ועמ"ש רש"י ז"ל פ"ק דברכות דף יו"ד והרב גט פשוט דף פ"ז ע"ג ע"ש: עד צואר יגיע. תרגם יונתן עד ירושלם ימטי שבה בית המקדש הנקרא צואר כמשז"ל על פ' על צוארי בנימין או מצודת ציון כמו שפירש"י על פ' כמגדל דוד צוארך: רועו עמים וחותו וכו'. אפשר דרך טבע להצליח במלחמה צריך שיהיה שלום ביניהם והיו לאחדים באהבה ואחוה. והב' שיהיו גבורים והג' שיהיו כלי זיין טובים מאד. ולז"א רועו עמים שאתם מבקשים להיות חברים וחותו כי לא יועיל לכם. התאזרו לבקש גבורים התאזרו בכלי זיין וחותו והיא לא תצלח: עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום וכו'. אפשר דשרי החיילים עיניהם ישיתו לעשות כמו שידעו דחיל אחר עשו והצליחו בהמצאה אחת ומהם יקחו לעשות כמותם וז"ש עוצו עצה שכבר היתה בעולם והיא עצה נכונה ותופר. דברו דבר שאתם נזהרים בדבריכם לפתוח הפה תדיר לטובה כי מסורת היא ברית כרותה לשפתים ועם כל זה לא יקום כי עמנואל:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך